בגיל 17 כולנו מתחילים להתרגש מהמילה הענקית הזו- צבא. רוב בני הנוער מעדיפים להיות קרביים ולתת את מלוא יכולתם למדינה, חלק קטן (אך עדיין קיים לצערי) מחפש איך להשתמט מהשירות הצבאי בשיטות שונות. לכולנו יש שאיפות כאלה או אחרות שאנו רוצים להגשים בחיים ולתת את כל מה שיש לך לגוף הנקרא "צבא" היא אחת מהם. כמובן שישנם אלו התוהים: "מה אני יכול לתת לצבא", או "לצבא יש המון חיילים הם לא ירגישו בהבדל אם אני לא אהיה ביניהם", אז זהו שלא!!! אחד היתרונות בגוף הצבאי הוא היכולת שלו להעניק לכם בגרות, אחריות ומיומנויות שלא ידעתם שטבועים בכם. אם נניח אתה פוחד ממחטים ומתעלף בכל פעם שטיפת דם חולפת מול עיניך, צבא הגנה לישראל ידאג לכך שבתפקידך בצבא תתמודד מול כל אותם פחדים וחששות וייתן לך תפקיד של חופש קרבי. כמות הדם והחיסונים שתעשה שם גם לעצמך (במהלך הקורס) היא ענקית... זה בוודאי יגרום לך להתגבר. דבר נוסף הוא עמידה מול קהל או מול אנשים – אני למשל הגעתי לצבא עדינה וביישנית וחלמתי לעזור כמש"קית ת"ש לכולם... צבא הגנה לישראל חשב אחרת וייעד אותי לתחום שונה לחלוטין... אם קשה לי לעמוד מול כיתה אז אהיה מורה, ואם אני ביישנית ושקטה אז אהיה מכ"ית, וכך קיבלתי את תפקידי למשך שנתיים של הנאה וסיפוק ענקיים כמשק"ית הוראה. במסגרת תפקידי הייתי מכי"ת בנים על טירונים שלא סיימו 9 שנות לימוד, והשלמתי להם אותם כמורה ל- 12. שירתתי בבסיס מחווה אלון המיועד לנערי מקא"ם. היום- אם יבקשו ממני לחזור לצבא- אין צורך לבקש פעמיים תוך כמה דקות אני שם על מדים בהתנדבות. היכולות של כל אחד ואחת מאיתנו אולי חבויים בתוך תוכנו... לשם כך נועד צבא הגנה לישראל שמעבר למטרותיו הצבאיות בהגנה על המדינה הוא אחראי לעיצוב עתידנו והתנהגותנו. אז נכון, המשמעת קצת קשה, ונכון זהו לרוב גוף אטום שעושה מה שלדעתנו משרת רק את האינטרסים שלו אך האמינו לי- הכל משתלם לנו בסוף.
